מגפת הקורונה התפתחה במהירות ורופאים נדרשו לקבל החלטות עם מידע חלקי בלבד, כאשר היה הגיוני כי בחולים עם מחלה נשימתית דוגמת אסתמה ייתכן סיכון מוגבר להדבקה ב-COVID-19 ולאחר הדבקה בנגיף, הם מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה, בהשוואה לאלו ללא אסתמה. בסופו של דבר, אסתמה מתאפיינת בחסימה של דרכי אוויר, ייצור ריר והתלקחויות, כאשר הטיפול המקובל הוא במשאפי סטרואידים ומתן פומי של סטרואידים. חולים מדוכאי חיסון עם ייצור ריר מוגבר בריאות מתקשים לפנות את הריר בשל חסימת דרכי האוויר ולכן מצויים בסיכון מוגבר משמעותית ל-COVID-19.
אסתמה אינה מחלה יחידה המשפיעה על קבוצה ספציפית, אלא מדובר בתסמונת הטרוגנית הכוללת פנוטיפים רבים. גם ללא מגפת הקורונה, ישנה אינטראקציה מורכבת בין משאפי סטרואידים, טיפול פומי בסטרואידים ופנוטיפים שונים של אסתמה.
האם חולים עם אסתמה בסיכון מוגבר להידבק בנגיף הקורונה? במידה וכן, האם הם בסיכון מוגבר לאשפוז או תמותה עקב הזיהום? כעת התמונה מתחילה להתבהר וכצפוי, לא מדובר בתשובה חד-משמעית כפי שניתן היה לצפות.
דיווחים מוקדמים לא הצביעו על היארעות מוגברת של מחלה נשימתית בחולים שאושפזו בשל COVID-19. חלק גדול מהמחקרים הללו היו מאזורים כפריים בסין, שם קשה להעריך בצורה מדויקת את שכיחות אסתמה. מחקר מניו יורק דיווח על שיעורי אסתמה של 9% בחולים מאושפזים עם COVID-19. שיעור זה אינו שונה משמעותית מזה הצפוי באוכלוסיה בארצות הברית. מנתונים מאנגליה עלה כי אסתמה חמורה מלווה בתוצאות גרועות יותר. נתונים נוספים מעידים כי יותר ויותר חולים מאושפזים עם COVID-19 סובלים גם מאסתמה, בהשוואה לחולים אמבולטוריים עם הזיהום.
כאשר מתעמקים בנושא פנוטיפים ואינטראקציות עם משאפי סטרואידים, הדברים הופכים מורכבים יותר. דיווח אחד מצא כי רק פנוטיפ של אסתמה שאינה אאזנופילית מלווה בתוצאות גרועות יותר. מחקר קטן של חולי אסתמה מצא כי טיפול במשאפי סטרואידים למעשה הפחית את ביטוי גני COVID-19, ממצאים שהובילו למחשבה כי משאפי סטרואידים עשויים לספק הגנה מפני הזיהום. מדובר כמובן בהשערה בלבד, ובשלב זה ניתן רק לקבוע כי בחולים עם אסתמה תחת טיפול במשאפי סטרואידים יש מקום להמשיך בטיפול כפי שניתן.
