במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול משולש במשאף טרימבו (Beclomethasone Dipropionate/Formoterol Fumarate/Glycopyrronium) מפחית שיאים עונתיים בהתלקחות מתונה וחמורה של אסתמה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על שונות עונתית בהתלקחויות אסתמה, עם שיא במהלך חודשי החורף. טיפול משולש במשאף יחיד הכולל קורטיקוסטרואידים, ביתא-אגוניסטים ארוכי טווח ואנטגוניסט מוסקריני ארוך-טווח, מצוי בשלבי פיתוח לאסתמה. כעת הם ביקשו לבחון אם לעונת השנה השפעה על התועלת של טיפול במשאף משולש לעומת משאף פוסטר (משלב Beclometahsone Dipropionate עם Formoterol Fumarate) על התלקחויות אסתמה בדרגה בינונית וחמורה.
מחקר TRIMARAN ו-TRIGGER היו מחקרי כפלי-סמיות שארכו 52 שבועות להשוואת משאף משולש לעומת משאף כפול (מינון בינוני במחקר TRIMARAN ומינון גבוה במחקר TRIGGER) במבוגרים עם אסתמה לא-מאוזנת, מדדי FEV1 לפני מרחיבי סמפונות נמוכים מ-80% מהערך הצפוי, היסטוריה של לפחות התלקחות אסתמה אחת, אשר קיבלו טיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים/ביתא-אגוניסטים ארוכי טווח במשך לפחות 4 שבועות לפני המחקר.
בניתוח פוסט-הוק הנוכחי בחנו החוקרים את שיעור ההתקלחויות בדרגה בינונית וחמורה בכל חודש וקבעו את יחס השיעורים מאירועים שקובצו לפי עונת השנה.
בחולים שקיבלו טיפול במשאף המשלב קורטיקוסטרואידים וביתא אגוניסטים ארוכי טווח בלבד תועדה השפעה עונתית בולטת על הופעת התלקחויות אסתמה, עם השיעור הגובה ביותר בחודשי החורף. עם זאת, הוספת אנטגוניסט מוסקריני ארוך-טווח למשלב זה הפחית את השונות העונתית, בעיקר בחודשי החורף, כך שההשפעה היחסית של המשאף המשולש לעומת המשאף הכפול הייתה הגדולה ביותר בחודשי החורף (ירידה משמעותית של 20.3%, p=0.0008). ביתר עונות השנה נרשמה ירידה בשיעור שנע בין 8.6% ועד 12.0%.
ממצאי המחקר מאשרים את התועלת של הוספת אנטגוניסט מוסקריני ארוך-טווח לטיפול במשאפי סטרואידים וביתא אגוניסטים ארוכי-טווח לטיפול באסתמה.
