הסיכון הכולל לסרטן עולה מעט בקרב חולים מעל גיל 40 בשנה הראשונה לאבחון מחלת צליאק, אך הסיכון יורד תוך שנה לאחר האבחנה, כך עולה ממחקר שוודי שנערך בקרב 47,000 חולי צליאק ופורסם ב-Clinical Gastroenterology and Hepatology. "מחלת הצליאק קשורה לעלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים, ואנו מאמינים כי הדבר נובע מהדלקת ארוכת השנים הנגרמת עקב החשיפה לגלוטן", אמר המחבר הראשי של המאמר.
במאמר הסבירו החוקרים כי רוב המחקרים שבדקו את הסיכון לסרטן בקרב חולי צליאק נעשו לפני השימוש הנרחב בבדיקות סרולוגיות למחלת הצליאק וכשהגישה למזון ללא גלוטן לא הייתה זמינה באופן נרחב. מחקרים קודמים קישרו בין צליאק לבין ממאירות במערכת העיכול, כגון אדנוקרצינומה של המעי הדק ולימפומות. ניתוח קודם של קבוצה שוודית זו מצא כי הסיכון לאדנוקרצינומה של המעי הדק, בעוד שהוא נמוך, נמשך עד כ-10 שנים לאחר האבחנה של צליאק. במחקר, שפורסם ב- Gastroenterology, החוקרים מצאו שהסיכון לאדנוקרצינומה של המעי הדק ולאדנומות גדל באופן משמעותי אצל אנשים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאלה ללא המחלה.
"ידענו ממחקרים קודמים שאנשים הסובלים ממחלת הצליאק נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן, אך קיים מחקר מוגבל על סיכון זה במאה ה-21, בה יש מודעות מוגברת (מה שמוביל לאבחון מהיר יותר) וגישה טובה יותר למזון ללא גלוטן (שעשויה לאפשר טיפול יעיל יותר)", אמר אחד ממחברי המחקר. "כיוונו לבדוק האם עדיין קיים סיכון מוגבר לסרטן בעידן המודרני, ומצאנו כי עדיין קיים סיכון מוגבר, אך הוא קטן יחסית וכי הוא פוחת כשנה לאחר האבחון של צליאק". המחברים מציעים כי הסיכון לסרטן בשנה הראשונה, ואחריו הירידה בסיכון, עשויים לנבוע מהגברת הניטור והבדיקות הרפואיות בקרב חולי צליאק. כמו כן, סימפטומים של סרטן, כגון ירידה במשקל, עשויים להוביל לבדיקות המזוהות עם מחלת צליאק, כתבו המחברים.
עבור תתי הסוגים של סרטן, נמצא הקשר החזק ביותר בין מחלת הצליאק לסרטן המטולוגי, לימפופרוליפרטיבי וממאירות של מערכת העיכול. בקרב תת-סוגי סרטן העיכול נמצאו סיכון גבוה יותר לסרטן הכבד והלבלב, אך לא לסרטן הקיבה או המעי הגס. הסיכון לסרטן שד וריאות במחלת צליאק דווקא ירד, והמחברים הציעו כי ניתן לייחס ירידה זו למדד מסת גוף נמוך ושיעורי עישון נמוכים שנצפו אצל אנשים עם מחלת צליאק.
