במאמר שפורסם בכתב העת Allergy מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Dupilumab (דופיקסנט) מוביל לשיפור תפקוד ריאתי ללא תלות בהתלקחויות ומפחית את ההשפעה של התלקחויות על תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התלקחויות אסתמה חמורות מעלות את הסיכון להידרדרות מואצת של התפקוד הריאתי. כעת הם בחנו את ההשפעה של הטיפול על מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) בחולים עם אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה ועליה בסמנים מסוג 2 ממחקר LIBERTY ASTHMA QUEST בשלב 3.
החוקרים בחנו את מדדי שאלון ACQ-5 (Asthma Control Questionnaire) ואת השינויים במדדי FEV1 לפני ואחרי מתן מרחיבי סמפונות בחולים עם סמני סוג 2 מוגברים בתחילת המחקר, תוך חלוקה לחולים עם התלקחות (לפחות התלקחות חמורה אחת במהלך המחקר) או ללא התלקחויות.
בקרב חולים עם התלקחות ואלו ללא התלקחות, הטיפול בדופיקסנט הביא לעליה במדדי FEV1 לפני מרחיבי סמפונות לעומת פלסבו לאחר שבועיים, ההבדלים נותרו לאורך 52 שבועות, כאשר באלו עם 150 אאזנופילים/מיקרוליטר ומעלה ו/או FeNO של 25 ppb ומעלה תועד הבדל מממוצע ריבועים פחותים לעומת פלסבו של 0.17 ליטרים באלו עם התלקחות ו-0.17 ליטרים באלו ללא התלקחות; באלו עם 300 אאזנופילים/מיקרוליטר ומעלה ו/או FeNO של FeNO של 25 ppb ומעלה תועד הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 0.22 ליטרים בחולים עם התלקחות במהלך המחקר ו-0.21 ליטרים באלו ללא התלקחות (p<0.0001). מגמות דומות תועדו עם מדדי FEV1 לאחר מתן מרחיבי סמפונות. מהשוואת דופיקסנט אל מול פלסבו עלה שיפור גדול יותר במדדי FEV1 לאחר מתן מרחיבי סמפונות במהלך 42 הימים הראשונים לאחר התלקחות חמורה ראשונה הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 0.13 ליטרים ושל 0.14 ליטרים, בהתאמה.
בשתי הקבוצות, השיפור במדדי ACQ-5 היה גדול יותר עם דופיקסנט לעומת פלסבו.
ממצאי המחקר מעידים כי הטיפול בדופיקסנט מוביל לשיפור תפקוד ריאתי ללא תלות בהתלקחויות והפחית את ההשפעה של התלקחויות על התפקוד הריאתי בחולים עם התלקחות חמורה במהלך תקופת המחקר.
