מבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס עם מחלה בדרגה חמורה יותר נוהגים לעסוק פחות בפעילות גופנית משנית לגרד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Dermatitis.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטופיק דרמטיטיס מלווה בגרד כרוני, כאב מקומי, חסך שינה, דיכאון וחרדה, העשויים להוביל לירידה בפעילות גופנית. מטרת המחקר הייתה להבין את ההשפעה של המחלה העורית וחומרת הגרד על היקף פעילות גופנית במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 955 חולים עם אטופיק דרמטיטיס בגילאי 18 עד 97 שנים.
בניתוח רב-משתני שכלל תקנון לגיל, מין, מוצא/גזע והיסטוריה של אסתמה, חומרת אטופיק דרמטיטיס לפי דיווח המטופלים (Patient-reported Global AD, או PtGA), מדד EASI (Eczema Area and Severity Index) ו-IGA (Investigator’s Global Assessment) נקשרו עם גרד המפריע לפעילות גופנית קלה, פעילות גופנית מתונה ופעילות גופנית מאומצת.
מהנתונים עולה כי מדד O-SCORAD (Objective Scoring AD) גבוה יותר נקשר עם גרד הפוגע בפעילות גופנית מתונה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי שיעורי הקפדה על לפחות 30 דקות של פעילות גופנית קלה בהיקף המקביל ליום בשבוע היו נמוכים יותר עם מדדי PtGA, EASI, O-SCORAD ו-IGA שהיו נמוכים יותר. עוד עולה מהנתונים כי שיעורי הקפדה על פעילות גופנית מאומצת במשך לפחות 30 דקות בשבוע היו נמוכים יותר עם עליה בחומרת המחלה העורית לפי PtGA, EASI, O-SCORAD ו-IGA.
מניתוח רב-משתני עלה כי ההשפעה של גרד על פעילות גופנית הייתה קשורה בקשר שלילי עם פעילות גופנית קלה, פעילות גופנית מתונה ופעילות גופנית מאומצת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס חמורה היקף הפעילות הגופנית נמוכה יותר משנית לגרד.
